כמו אחלה מתלהב מפילוסופיה, של השפה, אֶטִימוֹלוֹגִיָה, לֵקסִיקוֹלוֹגִיָה, האומונסטיקה ושפות באופן כללי, עלינו להביט לאחור. כבר ברומא העתיקה עלינו להזכיר את הסופר מרקו טרנס, אחד הראשונים שדיברו עליהם אֶטִימוֹלוֹגִיָה y משמעות המילים. למרות שכבר התחכך עם הפילוסופים הטובים והידועים בכל הזמנים. כן, גם הפילוסופיה מקושרת לנושא זה והיא עזרה לי להבין מושגים רבים אותם נשקף כאן.
כשגיליתי את הענף שלו בפילוסופיה של השפה, מצאתי את כל המידע על המשמעות, הסמנטיקה או השימוש בשפה האמורה וזה עוד אחד החלקים העיקריים כדי להבין את העולם המרגש הזה. ישנם שמות רבים של יצירות שאנו יכולים להזכיר, כגון אפלטון ו'קרטילוס 'שלו, שאיתם אני אישית נשאר כאחד החלוצים. בו מדבר הפילוסוף על היחסים בין משמעויות למילים. אז מדברים על 'מדע שמות', בו מופיע גם סוקרטס.
למרות שהייתי מדגיש גם את לוק ועבודותיו בנושא 'מסה על הבנה אנושית'. מכיוון שהוא אחד המתמקד ביותר בתזה ובעיות סמנטיות: 'ללא ניסיון ההבנה ריקה'. ציטוט שמגיע מהספר ההוא ותמיד עוזר לנו להבין את ייעודנו קצת יותר. מעניין גם להבחין בראסל המהמר על תיאוריות התיאורים או עלוקה שמזכירה משמעויות מושגיות ואסוציאטיביות.
אנחנו חייבים הרבה אליו אנטוניו דה נבריה מי זה שפרסם את דקדוק קסטיליאני ראשון. אותו הדבר כמו קריאה והאזנה למה שיש לו לומר, עוד אחד מבלשני הדגולים כמו פון הומבולדט, שתהו אם השפה היא זו שיוצרת את התרבות או שהיא דורשת שפה אחת ומי הוא המחבר של קריאת חובה. כמובן שסעוס ליווה אותי במסע הארוך של המחקר, הודות לתרומה לבלשנות המודרנית.
מעניינת הייתה הצעתו של חיימה בלמס שהציע שבני אדם אינם מסוגלים להבין מונח, רק כשאנחנו שומעים אותו, אך עלינו לקשר אותו ובהמשך, נבוא לזהות אותו. עמדות שונות של הבנת טווח הבנה רחב זה שניתן להגיע אליו רק לאחר ביצוע קריאות ומחקרים שונים. לבסוף איננו יכולים לשכוח שמות הולמים אחרים שחוללו מהפכה ביצירותיהם כגון אנטנור נאסנס או יואכים גרזגה.
ספרים ומאמרים בסיסיים, המהווים אסמכתא ללמידה
להלן רשימת הספרים שהכי סימנו אותי.
- אפלטון. 'קרטילוס'. (דיאלוגים)
- טרנסיו וארון, מרקו: 'דה לינגואה לטינה'.
- לוק, ג'ון: 'מסה על הבנה אנושית'.
- גוטלוב פרגה, פרידריך: 'על משמעות וציון'.
- ראסל, ברטרנד (1905): 'על ציון'
- דה נבריה, אליו אנטוניו (1492): 'אמנות השפה הקסטיליאנית'.
- פון הומבולדט, ווילהלם (1829): 'על בלשנות השוואתית ביחס לתקופות ההתפתחות הלשונית השונות'.
אם אתה רוצה מידע נוסף עלי אתה רק צריך להיכנס לקטע על המחבר.